ורד בן נון נ' שירלי דרמה לייזר בע"מ

החלטה

1.רקע עובדתי:

א.התביעה הוגשה לבית המשפט ביום 30.3.08 כתובענה בסדר דין מהיר בעילה חוזית –כספית בגין היעדר תמורה עקב כשלון טיפול להסרת שיער שניתן למבקשת אצל המשיבה.

ב.לכתב התביעה לא צרפה המבקשת חוות דעת רפואית ועתה עותרת לתיקון כתב תביעה ע"י צירוף חוות דעת מומחה בתחום מחלות עור.

2.טענות הצדדים:

א.לטענת התובעת במועד הגשת התביעה תבעה בעילה חוזית ומשכך נמנעה מלצרף לכתב התביעה חוות דעת.

בקדם המשפט היחיד שהתקיים ביום 24.3.09 ביקשה שהות לצרף חוות דעת ולא עשתה כן עקב חסרון כיס ולא מתוך זלזול בבית המשפט.

התיק מצוי בשלביו המקדמיים, והתיקון הנו מה שהוגדר ע"י הפסיקה "תיקון על דרך צירוף חוות דעת" ואינו בגדר תיקון החורג מעילות התביעה המקורית שעיקרן כשלון תמורה ונזק לא ממוני.

לטענתה, חוות הדעת התומכת בעילות התביעה משרתת את האינטרס הדיוני שתכליתו הגעה לחקר האמת ועשיית משפט צדק.

בנוסף מבקשת התובעת לתקן את המועדים השגויים המצוינים בתביעה בסעיפים 5,9 ו -43. לטענתה, מדובר בטעות טכנית לגיטימית, בהתחשב בכך שכרטיס הטיפולים מצוי בידי הנתבעת ולא בידיה ומשהמסמכים מדברים בעד עצמם, לא מדובר בשינוי משמעותי או פוגע בנתבעת.

ב.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

ג.לטענתה, התובעת מבססת את הבקשה לתיקון כתב התביעה על צירוף חוות הדעת מטעמה כשבעצם היא מבקשת לשנות את מועדי האירועים הנטענים אשר הינם חלק מעיקר המחלוקת בין הצדדים ולא "שינויים טכניים". כמו כן, הבקשה הוגשה בשיהוי תוך שינויים מהותיים אשר יצריכו הגשת כתב הגנה מתוקן וחוות דעת מטעמה מה שיגרום לסרבול ההליך אשר מנוהל בסדר דין מהיר ויגרור להוצאות. מה גם שמדובר בחוות דעת שמבוססת על השערות . עוד מציינת כי בעמוד הראשון לחוות הדעת מופיע תאריך 6.12.09 ואילו בעמוד השני מופיע תאריך 25.11.09. לטענתה, עובדה זו מעידה על משקלה הראיתי הנמוך ומבקשת לדחות את צירופה לכתב התביעה ולו מן הטעם הזה ומלינה על כך שטרם השיבה התובעת לדרישתה להשלמת ההליכים המקדמיים.

3.דיון:

א.כאמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד: "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

מלשון התקנה אנו למדים כי תיקון כתבי הטענות יכול שיעשה בכל שלב של ההליך המשפטי ובתנאי כי הדבר מקדם את בירור השאלות השנויות במחלוקת.

ב.כאמור בע"א 3092/90 אגמון נ' זוהר פלדבוי פ"מ מו (3) 214: "הגישה הנקוטה בבית המשפט בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה מאפשרים תיקונים אף במקריםשבהם כתב התביעה המקורי כלל אינו מקים עילה. כן מאפשרים תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור.

לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש שיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון".

ג."מעת שהראה בעל דין שהתיקון דרוש כדי להעמיד לדין את השאלה שהיא באמת השאלה שבמחלוקת, זכאי הוא לכאורה, לקבל רשות לתיקון" (י. זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהדורה 7, ש' לוין עורך 1995, 337 – 338)... רע"א 7183/97 מחמוד ביידון נ' עווני ביידון, דינים עליון, כרך נג, 63).

4.מן הכלל אל הפרט:

א.מאחר ואין בתיקון המבוקש כדי להוסיף עילה חדשה שהראיות לגביה שונות מאלה הדרושות להוכחת העילה בכתב התביעה המקורי ולפי לשון התקנה ניתן לתקן כתב תביעה בכל עת, ובשלב קדם המשפט לא כל שכן, וכי לא יכול להיות ספק שהתיקון דרוש לצורך בירור הפלוגתא שבמחלוקת מן הראוי לאפשר התיקון המבוקש.